מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' ניסים ואח'

פסק דין

בפני תביעה שעניינה תאונת דרכים שאירעה ביום 23.5.10 בירושלים.

במועדים הרלבנטיים לכתב התביעה היתה התובעת 1 מבטחת רכב מ.ר. 9350424 (להלן: "רכב התובעות"), אשר בבעלות התובעת 2.

הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") היתה במועדים הרלבנטיים הנהגת ברכב מ.ר. 9763223 (להלן: "רכב הנתבעים"). הנתבע 2 היה במועדים הרלבנטיים הבעלים ומתיר השימוש ברכב הנתבעים.

צד ג' היתה במועדים הרלבנטיים מבטחת רכב הנתבעים.

מוסכם בין הצדדים כי ביום 23.5.10 אירעה התנגשות בין רכב התובעות לבין רכב הנתבעים.

המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלת האחריות לתאונה וכן בשאלת קיומו של כיסוי ביטוחי לנהיגת הנתבעת.

גרסת התובעות, כפי שהוצגה בכתב התביעה, היא כי כאשר נסעה התובעת 2 (להלן: "התובעת") בנתיב נסיעתה כדין במהירות איטית, לנוכח רמזור אדום בכיוון נסיעתה, סטה רכב הנתבעים מהנתיב הימני אל הנתיב השמאלי בו נסע רכב התובעות ופגע בו בצדו הימני.

גרסת הנתבעים לאופן התרחשות התאונה, כפי שהוצגה בכתב ההגנה, היא שונה. לגרסתם, הנתבעת עברה לנתיב הנסיעה השמאלי כאשר הנתיב היה פנוי מכלי רכב ורכב התובעות עמד ברמזור אדום מרחק רב מאחורי רכב הנתבעים. כאשר הרמזור התחלף לירוק, התובעת האיצה במהירות את רכבה וניסתה לעקוף את רכב הנתבעים, אשר היה באותה עת בין הנתיבים, ואז פגעה התובעת בחלקו הקדמי שמאלי של רכב הנתבעים.

צד ג' דחתה את דרישת הנתבעים לכיסוי ביטוחי על-פי הפוליסה, בטענה שהנתבעת היתה מתחת לגיל 21 במועד התאונה. הנתבעים טוענים כי הואיל ובמועד התאונה מלאו לנתבעת 21 שנים לפי הלוח העברי, הרי שהיה כיסוי ביטוחי במועד התאונה.

דיון והכרעה

אדון תחילה בשאלת האחריות לתאונה. העידו בפני התובעת והנתבעת, אשר נהגה ברכב בעת התאונה.

התובעת העידה כי נסעה ברח' דרך חברון ופנתה ימינה לרח' ברעם לנתיב השמאלי. בעודה נוסעת בנתיב השמאלי הרגישה לפתע פגיעה ברכבה בצדו הימני. אז יצאה מרכבה וראתה את רכב הנתבעים "תקוע" בכנף הימני של רכבה. עוד העידה התובעת כי רכבה היה לפני רכב הנתבעים.

הנתבעת, לעומת זאת, העידה כי עמדה בנתיב הימני מבין שני הנתיבים הנוסעים ישר. לאחר שבדקה כי הנתיב השמאלי פנוי סטתה לעבר הנתיב השמאלי ותוך כדי שהיא עומדת בין שני הנתיבים, שמעה מכה חזקה ברכבה. לטענתה, רכבה נפגע בצדו השמאלי קדמי.

עדותה של התובעת היה עקבית וקוהרנטית והתרשמתי באופן חיובי מאמינותה. שונה היתה התרשמותי מעדותה של הנתבעת. כך, עדותה של הנתבעת אשר נשמעה בבית המשפט, אינה תואמת לגמרי את גרסתה כפי שמופיעה בתצהיר התומך בכתב ההגנה. כך, בתצהירה טענה התובעת כי בשעה שעברה לנתיב השמאלי רכב התובעת עמד ברמזור אדום במרחק רב מרכבה. עם התחלף הרמזור לירוק, האיצה התובעת את רכבה וניסתה לעקוף את רכב הנתבעת שעמד בין שני הנתיבים, ואז פגעה ברכב הנתבעת בצדו השמאלי קדמי. לעומת זאת, בדיון העידה הנתבעת כי אינה יודעת מהיכן הגיע רכב התובעת, האם מאחור או מהנתיב השמאלי ולפי עדותה שמעה לפתע את הפגיעה ברכבה.

אף מיקום הנזקים בשני כלי הרכב מתיישב יותר עם גרסת התובעת מאשר עם גרסת הנתבעת. כך, מחוות דעת השמאי ומתמונות הנזק שהוצגו עולה כי עיקר הפגיעה ברכב התובעת הוא בכנף הימנית קדמית מעל הגלגל הימני ובחיבור בין הכנף הימנית לדלת הימנית קדמית, בעוד שרכב הנתבעת נפגע בצדו השמאלי קדמי. אילו אכן היתה התאונה מתרחשת באופן שתיארה הנתבעת, סביר יותר שרכב התובעת היה נפגע בחזית קדמית. יתר על כן, הנתבעת העידה כי כמעט השלימה את המעבר לנתיב השמאלי, והיה עליה רק לסובב את ההגה על מנת להתיישר. אילו נכונה היתה גרסתה, הרי שסביר שרכבה היה נפגע בחלקו האחורי או לאורך צדו השמאלי ולא רק בפינה הקדמית שמאלית. בהקשר זה יצוין, כי הנתבעת לא הציגה תמונות של הנזק אשר נגרם לרכבה, דבר אשר יש לזקוף לחובתה.

איני מקבלת את טענת ב"כ הנתבעים כי העובדה שהתובעת אשר פנתה מרח' דרך חברון לרח' ברעם, השתלבה ישירות לנתיב השמאלי, מטילה עליה אחריות לתאונה, שכן מהעדויות עולה כי התאונה אירעה כאשר שני כלי הרכב נסעו ברח' ברעם, לאחר שהתובעת כבר השתלבה בנתיב השמאלי והתובעת אף העידה כי עובר לתאונה ראתה את רכב הנתבעת כשהוא עומד בנתיב הימני מאחורי שורת כלי רכב. מכאן שהעובדה שהתובעת פנתה ישירות לנתיב השמאלי אינה רלבנטית להתרחשות התאונה.

לאור האמור, אני מאמצת את גרסת התובעת באשר לאופן התרחשות התאונה וקובעת כי האחריות לתאונה רובצת לפתחה של הנתבעת אשר סטתה לעבר נתיב נסיעת רכב התובעת, מבלי שוידאה כי הנתיב פנוי, ופגעה ברכב התובעת.

אעבור עתה לדון בשאלת הכיסוי הביטוחי של הנתבעים. אין מחלוקת כי בהתאם להצעת הביטוח, הכיסוי הביטוחי אינו כולל נהג מתחת לגיל 21. מעדותה של הנתבעת עול כי התאונה אירעה בליל י"א בסיוון התש"ע, כאשר בדיוק במועד זה מלאו לנתבעת 21 שנים בהתאם ללוח העברי. יחד עם זאת, במועד התאונה טרם מלאו לנתבעת 21 שנים לפי לוח הלועזי. השאלה אם כן כיצד יש לפרש את סעיף ההחרגה בהצעת הביטוח, לפיו רשאי לנהוג ברכב רק נהג שמלאו לו 21 שנים.

בסעיף 3 לחוק הפרשנות, התשמ"א – 1981 (להלן: "חוק הפרשנות"), מוגדרים "שנה" ו"חודש" – לפי הלוח הגרגוריאני, ואם צוינה תחילת תקופתם או סופה לפי הלוח העברי - לפי הלוח העברי. מכאן, שבהיעדר הוראה מפורשת אחרת בהצעת הביטוח, יש לומר שגילו של הנהג ברכב יחושב לפי הלוח הלועזי.